בקצרה
- ריפוי בעיסוק בהפרעת קשב מתמקד בתפקוד היומיומי: שגרת בוקר, ארגון, שיעורי בית והתמודדות עם תסכול.
- לפי ההנחיות הקליניות, הטיפולים המרכזיים הם הדרכת הורים, התערבויות בכיתה ובגיל בית הספר גם תרופות. ריפוי בעיסוק הוא תוספת, לא תחליף.
- קוג-פאן פותחה בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית, ומלמדת אסטרטגיות ניהוליות דרך משחק ופעילויות יומיומיות, יחד עם ההורים.
- בניסוי מבוקר עם 107 ילדים ההורים דיווחו על שיפור בתפקודים הניהוליים ובביצוע משימות, אבל בדיווחי המורים לא נמצא שינוי מובהק.
- המחקר על קוג-פאן מעודד אך מצומצם: מעט מחקרים, רובם מאותה קבוצת מחקר.
תוכן העניינים
ריפוי בעיסוק לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתמקד פחות בקשב עצמו ויותר במה שקורה סביבו: שגרת הבוקר, התיק, שיעורי הבית וההתמודדות עם תסכול. אחת הגישות המוכרות בישראל היא קוג-פאן (Cog-Fun), שפותחה בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית.[1] המחקר עליה מעודד אך עדיין מצומצם, והיא משלימה, ולא מחליפה, את הטיפולים שמומלצים בהנחיות הקליניות.
מה זה הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז, או בשמה המלא הפרעת קשב ופעלתנות יתר, היא מההפרעות הנוירו-התנהגותיות השכיחות ביותר בילדות. היא מתבטאת בקשיי קשב, בפעלתנות יתר או באימפולסיביות, ויכולה להשפיע על ההישגים בלימודים, על תחושת הרווחה ועל הקשרים החברתיים.[2]
כמה ילדים מתמודדים איתה? מטא-אנליזה שאיחדה 41 מחקרים מ-27 מדינות העריכה שכ-3.4% מהילדים ובני הנוער בעולם עומדים באבחנה.[3] ההערכות משתנות מאוד בין מחקרים, בין היתר לפי שיטת האבחון ולפי הדרישה שהקשיים יפגעו בתפקוד.[3]
מי מאבחן הפרעת קשב בישראל?
בישראל האבחון נעשה בידי רופאים שהתמחו ורכשו ניסיון בתחום: מומחים בנוירולוגיה של הילד ובהתפתחות הילד, פסיכיאטרים של ילדים ונוער ורופאים התפתחותיים. גם רופאי ילדים ורופאי משפחה שעברו הכשרה של משרד הבריאות יכולים לאבחן ילדים מגיל 6, וכך גם פסיכולוג מומחה בתחום, שמפנה לרופא לפי הצורך.[4] קופות החולים מממנות אבחון רפואי של ADHD לילדים ולבני נוער עד גיל 18.[4]
מרפאים בעיסוק אינם ברשימת אנשי המקצוע שמאבחנים ADHD.[4] עם זאת, הערכה תפקודית שלהם יכולה להוסיף לתמונה מידע חשוב על ההתנהלות בבית, בגן ובבית הספר.
איך הפרעת קשב נראית בחיי היום-יום?
הורים רבים מכירים את ADHD דווקא מהרגעים הקטנים: הבוקר שמתארך, המחברת שנשכחה, שיעורי הבית שנגמרים בדמעות. מאחורי רבים מהרגעים האלה עומדים התפקודים הניהוליים (Executive Functions), כלומר היכולות שעוזרות לנו לשמור על מטרה לאורך זמן ולהגיע אליה.[5]
מטא-אנליזה של 83 מחקרים מצאה שילדים עם ADHD מתקשים יותר בכל משימות התפקודים הניהוליים שנבדקו, ובעיקר בעכבת תגובה (היכולת לעצור תגובה אוטומטית), בזיכרון עבודה (החזקת מידע בראש תוך כדי פעולה), בתכנון ובקשב מתמשך.[5] עם זאת, ההבדלים היו בינוניים ולא הופיעו אצל כל הילדים. לכן החוקרים הסיקו שקושי בתפקודים ניהוליים הוא מרכיב חשוב בהפרעה, אבל לא ההסבר היחיד לה.[5]
כך זה יכול להיראות בבית:
| תחום | איך זה עשוי להיראות |
|---|---|
| שגרה | שלבים בשגרת הבוקר או הערב מתפספסים, והילד צריך תזכורת כמעט לכל צעד |
| ארגון | תיק לא מסודר, ציוד שנשכח, קושי להעריך כמה זמן תיקח משימה |
| שיעורי בית | קושי להתחיל, לעבור משלב לשלב ולסיים בלי השגחה צמודה |
| ויסות רגשי | תסכול מהיר, התפרצויות או קושי להירגע אחרי אכזבה |
ההנחיה הקלינית של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) מציינת שקושי בארגון של חפצים ושל זמן מאפיין את רוב הילדים ובני הנוער עם ADHD.[2] גם קשיים בוויסות רגשי שכיחים אצל אנשים עם ADHD לאורך כל החיים, והם תורמים במידה רבה לפגיעה בתפקוד.[6]
אילו טיפולים מומלצים ל-ADHD, ואיפה ריפוי בעיסוק נכנס?
ההנחיות הקליניות מבחינות בין גילים. לפי ההנחיה של ה-AAP:[2]
- גיל 4 עד 6: הקו הראשון הוא הדרכת הורים בניהול התנהגות, התערבויות התנהגותיות בגן, או שתיהן.
- גיל 6 עד 12: תרופות שאושרו לטיפול ב-ADHD, יחד עם הדרכת הורים או התערבויות התנהגותיות בכיתה, ועדיף שתיהן.
- גיל 12 עד 18: תרופות בהסכמת המתבגר, ובמידת האפשר גם תוכניות לאימון מיומנויות או התערבויות התנהגותיות.
בגיל בית הספר, התאמות ותמיכה לימודית נחשבות לחלק הכרחי מכל תוכנית טיפול.[2] ההנחיה הבריטית של NICE ממליצה, לילדים מתחת לגיל 5, על תוכנית קבוצתית להדרכת הורים כקו ראשון. מגיל 5 היא ממליצה על מידע ותמיכה להורים, כולל קשר עם בית הספר, ועל טיפול תרופתי רק אם הקשיים ממשיכים לפגוע משמעותית בתפקוד גם אחרי שבוצעו התאמות בסביבה.[7]
חשוב לדעת: ריפוי בעיסוק אינו מופיע בהמלצות הטיפול של שתי ההנחיות האלה, וגם קוג-פאן אינה מוזכרת בהן.[2][7] לכן נכון לראות בריפוי בעיסוק תוספת שמתמקדת בתפקוד, לצד הטיפולים המומלצים ולא במקומם.
אז מה בכל זאת התפקיד של מרפאים בעיסוק? הם עובדים על הפער שבין "לדעת מה צריך לעשות" לבין "להצליח לעשות את זה": בונים עם הילד שגרות, מפרקים משימות לשלבים, מתאימים את הסביבה ומלמדים אסטרטגיות. ה-AAP מתארת תוכניות לאימון מיומנויות, שבהן מתרגלים שוב ושוב ומקבלים משוב, כטיפולים מבוססים לקשיי ארגון של חפצים ושל זמן.[2] NICE מדגישה התאמות סביבתיות, כמו שינוי מקום הישיבה, הפחתת רעש והסחות, פרקי עבודה קצרים עם הפסקות תנועה והוראות כתובות לצד ההוראות בעל פה.[7]
בישראל, קופות החולים מממנות טיפולים רב-מקצועיים, ובהם ריפוי בעיסוק, לילדים עם ADHD עד גיל 6.[8] בגילים מבוגרים יותר כדאי לברר מול הקופה מה ניתן בסל הבסיסי ומה בביטוח המשלים.
איך נראה טיפול בריפוי בעיסוק לילד עם ADHD?
הטיפול מתחיל בדרך כלל בהערכה: שיחה עם ההורים, תצפית בילד בזמן משחק ומשימות, ולעיתים גם שאלונים ומידע מהגן או מבית הספר. המטרה היא להבין לא רק מה קשה, אלא גם מתי, איפה ולמה.
משם בונים יחד מטרות מוחשיות, שקל לראות אם הושגו. למשל: "להתארגן בבוקר עם תזכורת אחת בלבד", "להתחיל שיעורי בית תוך חמש דקות" או "להירגע אחרי הפסד במשחק בלי להתפרץ". מטרות כאלה שימושיות יותר ממטרה כללית כמו "לשפר את הריכוז".
בפגישות עצמן משלבים לרוב משחק, תרגול של משימות אמיתיות ושיחה עם הילד על מה עבד ומה פחות. חלק חשוב מהעבודה קורה בין הפגישות: ההורים מקבלים כלים ליישום בבית, ורצוי לתאם גם עם הצוות החינוכי. אחרי כמה חודשים כדאי לעצור ולבדוק יחד אם המטרות מתקדמות.
מה זו שיטת קוג-פאן (Cog-Fun)?
קוג-פאן, קיצור של Cognitive-Functional (קוגניטיבי-תפקודי), היא התערבות בריפוי בעיסוק שפותחה בבית הספר לריפוי בעיסוק של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, בהובלת פרופ' עדינה מאיר ועמיתיה.[1] בעבודה עם ילדים עם ADHD, המטרה שלה היא לשפר את התפקודים הניהוליים ואת הביצוע של משימות יומיומיות.[1]
איך זה נראה בפועל? בניסוי הגדול על השיטה, הטיפול כלל עשרה מפגשים שבועיים משותפים לילד ולהורה. במפגשים הילד תרגל אסטרטגיות ניהוליות, כלומר דרכי חשיבה שעוזרות לתכנן ולהתארגן, בתוך משחקים ופעילויות יומיומיות.[9] ההורים לא מחכים בחוץ: השתתפותם היא חלק מובנה מהשיטה, והם מכירים מקרוב את האסטרטגיות שהילד מתרגל.
במחקרים נמדדה ההתקדמות בשני סוגי כלים: שאלון שבו הורים, ובחלק מהמחקרים גם מורים, מדרגים תפקודים ניהוליים בחיי היום-יום (BRIEF), וכלי שמודד ביצוע של עיסוקים יומיומיים (COPM).[1][10] במילים אחרות, השאלה לא הייתה רק "האם הילד מרוכז יותר", אלא האם החיים בבית נעשו קלים יותר.
מה המחקר אומר על קוג-פאן?
המחקר על קוג-פאן התפתח בהדרגה, ממחקרים קטנים ועד ניסוי מבוקר אקראי:
- מחקר מבוקר בגילים 5–7 (2014): 19 ילדים חולקו לקבוצת טיפול ולקבוצת המתנה, שקיבלה את הטיפול אחרי 12 שבועות. לפני שקבוצת ההמתנה החלה בטיפול נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות. בסך הכול נמצאו שיפורים בינוניים עד גדולים בביצוע המשימות ובתפקודים הניהוליים, והם נשמרו גם שלושה חודשים אחרי סיום הטיפול.[1]
- ניסוי מבוקר אקראי בגילים 7–10 (2017): 107 ילדים חולקו באקראי לטיפול מיידי או לטיפול אחרי המתנה של שלושה חודשים. אחרי הטיפול נמצאו שיפורים גדולים בשאלון התפקודים הניהוליים ובביצוע המשימות, וההשוואה לקבוצת ההמתנה הראתה הבדל מובהק בשאלון התפקודים הניהוליים.[10]
- אותו ניסוי, מדדים נוספים (2020): השיפור שדיווחו ההורים היה בינוני עד גדול, חזר על עצמו גם בקבוצת ההמתנה אחרי שקיבלה את הטיפול, לא היה תלוי בשאלה אם הילד קיבל תרופות ונשמר גם בבדיקת המעקב. לעומת זאת, בדיווחי המורים לא נמצא שינוי מובהק.[9]
איך לקרוא את הממצאים?
התוצאות מעודדות, אבל כדאי להכיר גם את המגבלות. מדובר במספר קטן של מחקרים, והמחקרים שהוצגו כאן נערכו כולם בידי קבוצת המחקר שפיתחה את השיטה.[1][9][10] רוב השיפור נמדד בדיווחי הורים, שהשתתפו בעצמם בטיפול וידעו שהילד מטופל, ואילו בדיווחי המורים לא נמצא שינוי מובהק.[9]
המשמעות המעשית: קוג-פאן נראית מועילה בעיקר בבית, בהקשר שבו תרגלו אותה, ועדיין לא הוכח שההשפעה עוברת גם לכיתה. מחקרים גדולים יותר, בידי קבוצות מחקר נוספות, יוכלו לחזק את התמונה.
איך תומכים בתפקודים ניהוליים בבית ובבית הספר?
גם בלי טיפול, יש לא מעט מה לעשות בבית. הרעיון המרכזי הוא להוציא את הארגון מהראש אל הסביבה, ולבנות הרגלים בהדרגה:
- שגרה מוחשית: לוח תמונות או רשימה עם שלבי הבוקר והערב, שהילד מסמן בעצמו.
- משימה אחת, צעד אחד: לפרק משימה גדולה, כמו "לסדר את החדר", לשלבים קטנים וברורים.
- זמן שרואים: טיימר או שעון חול עוזרים לילדים לראות כמה זמן נשאר.
- הכנה מראש: לארגן את התיק ואת הבגדים בערב, לפי רשימה קבועה שתלויה ליד הדלת.
- פינת שיעורי בית שקטה: מעט חפצים על השולחן, הפסקות קצרות ותנועה בין לבין.
- לשבח את הדרך: לשים לב למאמץ ולשימוש באסטרטגיה, ולא רק לתוצאה.
בבית הספר אפשר לבקש מהצוות התאמות כמו מקום ישיבה עם פחות הסחות, פרקי עבודה קצרים עם הפסקות תנועה, והוראות שנכתבות על הלוח או במחברת ולא רק נאמרות. אלה בדיוק סוגי ההתאמות הסביבתיות ש-NICE ממליצה לשקול.[7]
טיפ: בחרו אסטרטגיה אחת בכל פעם ותרגלו אותה כמה שבועות לפני שמוסיפים עוד אחת. הרבה שינויים בבת אחת מקשים על כל ילד להתמיד.
מתי כדאי לפנות למרפאה בעיסוק?
כדאי לשקול פנייה כשהקשיים בתפקוד היומיומי נמשכים ופוגעים בילד או במשפחה, גם אחרי שניסיתם התאמות בסיסיות. למשל, כשכל בוקר הופך למאבק, כששיעורי הבית גוזלים שעות, או כשהילד מרגיש שהוא "אף פעם לא מצליח". ליווי כזה מתאים במיוחד אחרי אבחון, ובתיאום עם הרופא המטפל.
מתי לפנות: אם עדיין לא נעשה אבחון, התחילו ברופא הילדים. אם יש אבחון והקושי העיקרי הוא בשגרה, בארגון ובשיעורי הבית, זה הזמן לחפש מרפאה בעיסוק שעובדת עם ילדים עם ADHD.
בקלינקות תוכלו למצוא מרפאים בעיסוק שעובדים עם ילדים עם הפרעת קשב ואנשי מקצוע שמתמקדים בארגון ובתפקודים ניהוליים, או לחפש לפי אזור בחיפוש המטפלים. אם אתם מחפשים מרפאה בעיסוק בשיטת קוג-פאן, שאלו על ההכשרה שלה בשיטה, איך היא מודדת התקדמות ואיך היא משתפת את ההורים. עוד שאלות לשיחה הראשונה תמצאו במדריך לבחירת מטפל.
שאלות נפוצות
האם ריפוי בעיסוק יכול להחליף טיפול תרופתי בהפרעת קשב?
לא. ההנחיות הקליניות ממליצות, לפי גיל הילד, על הדרכת הורים ועל התערבויות התנהגותיות בגן או בכיתה, ומגיל בית הספר גם על טיפול תרופתי. ריפוי בעיסוק, כולל קוג-פאן, יכול להשלים את הטיפולים האלה ולעזור בתפקוד היומיומי. בניסוי הגדול על קוג-פאן השיפור נמצא גם אצל ילדים שקיבלו תרופות וגם אצל ילדים שלא קיבלו. ההחלטה על טיפול תרופתי מתקבלת עם הרופא המטפל.
מה ההבדל בין קוג-פאן לריפוי בעיסוק רגיל?
ריפוי בעיסוק לילדים עוסק בתחומים רבים, כמו מוטוריקה, ויסות חושי וכתיבה. קוג-פאן מתמקדת בתפקודים הניהוליים: הילד לומד אסטרטגיות שעוזרות לתכנן ולהתארגן, ומתרגל אותן במשחקים ובמשימות מהחיים. ההורים משתתפים במפגשים, וזה חלק מובנה מהשיטה. לא כל מרפאה בעיסוק הוכשרה בקוג-פאן, ולכן כדאי לשאול על כך כבר בשיחה הראשונה.
כמה זמן נמשך טיפול בשיטת קוג-פאן?
במחקרים שנבדקו, התוכנית כללה כעשרה עד שנים-עשר מפגשים שבועיים, בהשתתפות הורה. בפועל, משך הטיפול נקבע לפי גיל הילד, המטרות וקצב ההתקדמות. כדאי לסכם מראש עם המרפאה בעיסוק על מטרות ברורות ועל נקודת בדיקה משותפת, למשל אחרי כמה חודשים, כדי להחליט יחד אם להמשיך, לשנות כיוון או לסיים.
האם ריפוי בעיסוק לילד עם הפרעת קשב ממומן בקופת החולים?
לפי המידע באתר כל זכות, קופות החולים מממנות טיפולים רב-מקצועיים, ובהם ריפוי בעיסוק, לילדים עם הפרעת קשב עד גיל 6. מעבר לגיל הזה המצב משתנה, ולכן כדאי לברר מול הקופה מה כלול בסל הבסיסי ומה ניתן דרך הביטוח המשלים, ואילו אישורים או הפניות נדרשים לפני שמתחילים.
האם מרפאה בעיסוק יכולה לאבחן הפרעת קשב?
לא. בישראל האבחון נעשה בידי רופאים מומחים, כמו נוירולוגים של ילדים, פסיכיאטרים של ילדים ונוער ורופאים התפתחותיים, בידי רופאי ילדים ורופאי משפחה שעברו הכשרה מתאימה, או בידי פסיכולוג מומחה שמפנה לרופא לפי הצורך. מרפאה בעיסוק יכולה להעריך את התפקוד היומיומי ואת הארגון, והממצאים שלה משלימים את האבחון ולא מחליפים אותו.
מקורות
- Maeir A, Fisher O, Bar-Ilan RT, Boas N, Berger I, Landau YE. Effectiveness of Cognitive-Functional (Cog-Fun) occupational therapy intervention for young children with attention deficit hyperactivity disorder: a controlled study. Am J Occup Ther. 2014;68(3):260-7.מחקר מבוקר, 19 ילדים בגילים 5–7למקור (נפתח בחלון חדש)
- Wolraich ML, Hagan JF Jr, Allan C, Chan E, Davison D, Earls M, et al. Clinical practice guideline for the diagnosis, evaluation, and treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder in children and adolescents. Pediatrics. 2019;144(4):e20192528.הנחיה קלינית של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP)למקור (נפתח בחלון חדש)
- Polanczyk GV, Salum GA, Sugaya LS, Caye A, Rohde LA. Annual research review: a meta-analysis of the worldwide prevalence of mental disorders in children and adolescents. J Child Psychol Psychiatry. 2015;56(3):345-65.מטא-אנליזה, 41 מחקרים מ-27 מדינותלמקור (נפתח בחלון חדש)
- כל-זכות. אבחון הפרעת קשב [אינטרנט]. ירושלים: כל-זכות; [עודכן 14 בספטמבר 2026; צוטט 30 בספטמבר 2026].כל זכותלמקור (נפתח בחלון חדש)
- Willcutt EG, Doyle AE, Nigg JT, Faraone SV, Pennington BF. Validity of the executive function theory of attention-deficit/hyperactivity disorder: a meta-analytic review. Biol Psychiatry. 2005;57(11):1336-46.מטא-אנליזה, 83 מחקריםלמקור (נפתח בחלון חדש)
- Shaw P, Stringaris A, Nigg J, Leibenluft E. Emotion dysregulation in attention deficit hyperactivity disorder. Am J Psychiatry. 2014;171(3):276-93.סקירהלמקור (נפתח בחלון חדש)
- National Institute for Health and Care Excellence. Attention deficit hyperactivity disorder: diagnosis and management [Internet]. London: NICE; 2018 [updated 2019 Sep 13]. (NICE guideline NG87).הנחיה קלינית בריטית (NICE)למקור (נפתח בחלון חדש)
- כל-זכות. טיפולים בקופות החולים לילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) [אינטרנט]. ירושלים: כל-זכות; [עודכן 25 ביוני 2025; צוטט 30 בספטמבר 2026].כל זכותלמקור (נפתח בחלון חדש)
- Hahn-Markowitz J, Berger I, Manor I, Maeir A. Efficacy of Cognitive-Functional (Cog-Fun) occupational therapy intervention among children with ADHD: an RCT. J Atten Disord. 2020;24(5):655-66.ניסוי מבוקר אקראי, 107 ילדים (דיווחי הורים ומורים)למקור (נפתח בחלון חדש)
- Hahn-Markowitz J, Berger I, Manor I, Maeir A. Impact of the Cognitive-Functional (Cog-Fun) intervention on executive functions and participation among children with attention deficit hyperactivity disorder: a randomized controlled trial. Am J Occup Ther. 2017;71(5):7105220010p1-7105220010p9.ניסוי מבוקר אקראי, 107 ילדים בגילים 7–10למקור (נפתח בחלון חדש)
המידע במאמר נועד להעשרה כללית ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול של איש או אשת מקצוע מוסמכים. מצאתם טעות או מידע שהתעדכן? כתבו לנו ונבדוק.
