בקצרה
- את הרישיון של מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים בודקים בחינם במאגר של משרד הבריאות, לפי שם או מספר רישיון.
- הסטטוס שמחפשים הוא "פעיל". "בהתלייה", "התלייה לצמיתות" או "פג תוקף" הם סיבה לעצור ולברר לפני שמתחילים טיפול.
- עובדים סוציאליים רשומים בפנקס נפרד של משרד הרווחה, ויש לו שירות חיפוש משלו.
- "פסיכותרפיסט" ו"מטפל רגשי" הם כינויים ולא רישיון. שאלו מה המקצוע הבסיסי של המטפל ובדקו אותו.
- בקלינקות, התג "רישיון מאומת" מופיע רק כשהשם ומספר הרישיון תואמים רישיון פעיל במאגר של משרד הבריאות.
תוכן העניינים
כדי לבדוק שלמטפל יש רישיון, נכנסים למאגר הרשמי של משרד הבריאות, בוחרים את המקצוע ומחפשים לפי שם או לפי מספר רישיון. אם ליד השם מופיע הסטטוס "פעיל", הרישיון בתוקף.[1] הבדיקה חינמית ולוקחת דקה, והיא הדרך הפשוטה ביותר לדעת שמי שמטפל בכם או בילד שלכם עמד בדרישות שהחוק קובע.
למה חשוב לבדוק רישיון של מטפל?
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות נועד, כלשונו, "להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור".[2] כדי לקבל תעודה בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת או בפיזיותרפיה צריך תואר אקדמי במקצוע, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות של משרד הבריאות.[2]
הרישיון הוא גם כלי פיקוח שנמשך לאורך השנים. לפי החוק, ביטול של תעודה, התלייה שלה או התניה שלה בתנאים נרשמים במרשם, והמרשם פתוח לעיון הציבור באתר משרד הבריאות.[2] משרד הבריאות עצמו ממליץ לכל מי שמקבל טיפול לוודא שבעלי המקצוע מורשים מטעמו.[1]
יש לכך גם משמעות מעשית בחדר הטיפול. חוק זכויות החולה מונה בין ה"מטפלים" שהוא חל עליהם פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ודיאטנים. בין השאר, החוק מחייב להסביר למטופל לפני הטיפול מה מהותו, מה מטרתו והתועלת הצפויה, מה הסיכונים ומה החלופות, כדי שיוכל להסכים לו מתוך הבנה.[3]
מה שאנשים מכנים לפעמים "פנקס המרפאים בעיסוק" הוא, בלשון החוק, המרשם של בעלי התעודות במקצועות הבריאות.[2] היום הוא חלק ממאגר בעלי מקצועות הבריאות של משרד הבריאות, ושם בודקים גם מרפאים בעיסוק, גם קלינאי תקשורת וגם פסיכולוגים.[1]
רישיון לא מבטיח שהמטפל מתאים דווקא לכם, אבל הוא תנאי הבסיס. אחריו באים ניסיון רלוונטי, שיטת עבודה והתאמה אישית.
אילו מקצועות טיפוליים מוסדרים בחוק בישראל?
אין חוק אחד לכל המטפלים. כל קבוצת מקצועות מוסדרת בחוק משלה, ולכן גם הבדיקה נעשית במקומות שונים.
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
לפי הנוסח העדכני של החוק, הוא חל על עשרה מקצועות: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת (קלינאות תקשורת), תזונה ודיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית, כירופרקטיקה, דימות רפואי ועמית רופא.[2] בחוק מדובר על "תעודה במקצוע בריאות", ובמאגר של משרד הבריאות היא מופיעה כרישיון.[1][2]
חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
פסיכולוג, לפי החוק, הוא מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים או מחזיק בהיתר זמני, ורק הוא רשאי לעסוק בפסיכולוגיה.[4] החוק מכיר גם בשישה תחומי מומחיות: פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, חברתית-תעסוקתית-ארגונית, שיקומית, התפתחותית ורפואית.[4] פסיכולוגים מופיעים במאגר של משרד הבריאות, לצד רופאים (כולל פסיכיאטרים), אחיות, רוקחים, דיאטנים ומקצועות נוספים.[1]
חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996
עבודה סוציאלית מותרת רק למי שרשום בפנקס העובדים הסוציאליים, והפנקס פתוח לעיון הציבור.[5] הוא מנוהל במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ולכן עובדים סוציאליים לא מופיעים במאגר של משרד הבריאות אלא במאגר של משרד הרווחה.[1][6]
איפה בודקים כל מקצוע?
| מקצוע | החוק שמסדיר אותו | איפה בודקים |
|---|---|---|
| מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, דיאטנים | חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות[2] | המאגר של משרד הבריאות[1] |
| פסיכולוגים | חוק הפסיכולוגים[4] | המאגר של משרד הבריאות[1] |
| רופאים, כולל פסיכיאטרים | פקודת הרופאים[2] | המאגר של משרד הבריאות[1] |
| עובדים סוציאליים | חוק העובדים הסוציאליים[5] | המאגר של משרד הרווחה[6] |
| מטפלים באמנויות, "פסיכותרפיסטים", "מטפלים רגשיים" | אין חוק רישוי ייעודי[2][7] | אין מאגר רישוי ממשלתי[1] |
מה זה "תואר מוגן", ומה אסור למי שאין לו רישיון?
תואר מוגן הוא שם מקצוע שמותר להשתמש בו רק למי שקיבל רישיון. לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, אסור להשתמש בתארים כמו "מרפא בעיסוק", "קלינאי תקשורת" או "פיזיותרפיסט", או בתואר דומה להם "עד כדי להטעות", בלי תעודה במקצוע.[2] מי שאין לו תעודה גם אינו רשאי להציג את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שעוסק במקצוע כזה, ואסור להתחזות לבעל תעודה.[2]
בחוק הפסיכולוגים ובחוק העובדים הסוציאליים ההגנה רחבה יותר. מלבד האיסור להשתמש בתואר "פסיכולוג" או "עובד סוציאלי", אסור גם לעסוק במקצוע עצמו בלי רישום בפנקס.[4][5] חוק הפסיכולוגים אוסר גם על שימוש בביטוי או בקיצור שמרמזים שאדם מוסמך לעסוק בפסיכולוגיה.[4] כך שאם אתם מחפשים פסיכולוג בעל רישיון, השאלה היא לא רק איך הוא מציג את עצמו, אלא אם הוא מופיע בפנקס.
חשוב לדעת: תואר אקדמי הוא לא רישיון. במקצועות הבריאות צריך גם הכשרה מעשית ובחינות, ופסיכולוג צריך להיות רשום בפנקס.[2][4] מה שקובע הוא הרישום במאגר, לא התעודה שתלויה על הקיר.
אילו כינויים של מטפלים לא מוסדרים בחוק?
לא כל מי שמטפל עוסק במקצוע שיש לו רישיון. שלושה כינויים נפוצים שכדאי להכיר:
- "פסיכותרפיסט". לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל אין הגדרה חוקית למונח פסיכותרפיה, ומשרד הבריאות אינו מגדיר אילו בעלי מקצוע מורשים לתת אותה. בפועל היא ניתנת בידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ואחרים.[7]
- מטפלים באמנויות ובהבעה. לפי אותה סקירה, המקצוע אינו מוסדר בחקיקה, ומשרד הבריאות הפסיק ב-2005 להנפיק תעודות הכרה למטפלים ביצירה ובהבעה. הצעות חוק להסדרת התחום הוגשו בכנסת, אך חקיקתן לא הושלמה,[7] והמקצוע לא מופיע ברשימת המקצועות שבנוסח העדכני של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות.[2]
- "מטפל רגשי". זה כינוי כללי ולא מקצוע שמשרד הבריאות מעניק לו רישיון, ולא תמצאו אותו ברשימת המקצועות במאגר.[1]
זה לא אומר שמי שמשתמש בכינויים האלה אינו מקצועי. פסיכותרפיה ניתנת, בין השאר, בידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים,[7] כך שמאחורי הכינוי יכול לעמוד בעל רישיון. המשמעות היא שהכינוי לבדו לא מספר לכם מה ההכשרה. לכן שאלו מה המקצוע הבסיסי של המטפל, באיזה פנקס הוא רשום ומה מספר הרישיון, איפה למד טיפול ומי מדריך אותו מקצועית. הרחבנו על ההבדלים במדריך על פסיכולוג, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט ומטפל רגשי.
איך בודקים רישיון של מטפל בעצמכם? שלב אחר שלב
- היכנסו למאגרי המידע של משרד הבריאות ובחרו "מקצועות ברישוי", או היכנסו ישירות לעמוד החיפוש של בעלי המקצוע. הכתובת הישנה, practitioners.health.gov.il, מעבירה לשם אוטומטית.[1]
- בשדה "בחר מקצוע" בחרו את המקצוע: למשל "מרפאים בעיסוק", "קלינאי תקשורת", "פיזיותרפיסטים" או "פסיכולוגים".[1]
- הקלידו את שם המטפל בשדה "הזן שם בעל מקצוע", או את מספר הרישיון בשדה "הזן מספר רישיון".[1]
- בדקו את השורה שמופיעה: שם מלא, מספר רישיון, מקצוע וסטטוס. לחיצה על השורה מציגה גם את תאריך הרישום ואת סוג הרישיון.[1]
- השוו את הפרטים למה שהמטפל מסר לכם. אם יש כמה אנשים עם אותו שם, מספר הרישיון יכריע.
כך בודקים גם רישיון של קלינאית תקשורת, של פיזיותרפיסט או של פסיכולוגית: רק המקצוע שבוחרים בשלב השני משתנה. כדי לבדוק פסיכיאטר, בוחרים "רופאים", ושם כדאי לשים לב גם לתחום ההתמחות, שנכלל במידע שבמאגר.[1]
טיפ: במאגר, מספר הרישיון מופיע עם קידומת של קוד המקצוע: 14 למרפאים בעיסוק, 13 לקלינאי תקשורת, 10 לפיזיותרפיסטים ו-27 לפסיכולוגים. מספר של מרפאה בעיסוק, למשל, ייראה בערך כך: 14-123456.[1]
כדי לבדוק עובדת סוציאלית או עובד סוציאלי, השתמשו בשירות "חיפוש במאגר עובדות ועובדים סוציאליים" של משרד הרווחה. אפשר לחפש לפי שם פרטי ושם משפחה, לפי מספר הרישום בפנקס או לפי מספר תעודת זהות, והשירות ניתן ללא עלות.[6]
מה אומר כל סטטוס במאגר?
ליד כל שם במאגר מופיע אחד מחמישה סטטוסים.[1] כך כדאי לקרוא אותם:
| סטטוס במאגר | מה זה אומר | מה כדאי לעשות |
|---|---|---|
| פעיל | הרישיון בתוקף | להמשיך לבדוק ניסיון, שיטת עבודה והתאמה |
| פעיל מוגבל | הרישיון בתוקף, אבל חלות עליו מגבלות | לשאול מה המגבלה ואם היא נוגעת לטיפול שאתם צריכים |
| בהתלייה | הרישיון מושעה כרגע | לא להתחיל טיפול עד שהמצב מתברר |
| התלייה לצמיתות | הרישיון הותלה לצמיתות | לא להתחיל טיפול |
| פג תוקף | הרישיון כבר אינו בתוקף | לבקש הסבר מהמטפל ולברר מול משרד הבריאות |
לפי החוק, ביטול, התלייה או התניה של תעודה צריכים להופיע במרשם, ולכן המאגר הוא המקום לבדוק את המצב העדכני.[2] המאגר גם מציין את התאריך שבו עודכן לאחרונה.[1]
חשוב לדעת: כשמחפשים פסיכולוגים, המאגר מציג הבהרה: לפי החוק, פסיכולוג לא ייתן טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה, ומתמחה רשאי לעשות זאת בפיקוח של פסיכולוג מומחה מדריך.[1][4] לכן אצל פסיכולוגים כדאי לבדוק גם את תחום המומחיות, שנכלל במידע שבמאגר.[1]
איך קלינקות בודקת רישיון של מטפלים?
כשמטפלת או מטפל מוסרים לנו מספר רישיון, אנחנו משווים את המספר ואת השם למאגר של משרד הבריאות. התג "רישיון מאומת" מופיע רק כששני הפרטים תואמים רישיון פעיל. בכרטיסי המטפלים ובתוצאות החיפוש התג מופיע כ"רישיון מאומת", ובעמוד הפרופיל כ"רישיון מאומת – משרד הבריאות".
מטפלים שהרישיון שלהם לא אומת יכולים עדיין להופיע באתר, אבל בלי התג. זה יכול לקרות, למשל, כשלא נמסר מספר רישיון, כשהבדיקה עוד לא הושלמה או כשמדובר בכינוי שאין לו רישיון במשרד הבריאות. בכל מקרה, אפשר לבדוק בעצמכם במאגר בתוך דקה.
אפשר להתחיל מרשימת כל המטפלים, לחפש ישירות מרפאים בעיסוק או קלינאיות וקלינאי תקשורת, או להשתמש בחיפוש לפי אזור ותחום.
מתי כדאי לעצור ולברר?
מתי לפנות: אם לא מצאתם את המטפל במאגר, אם הסטטוס אינו "פעיל", או אם מישהו מציג את עצמו כפסיכולוג, כמרפא בעיסוק או כקלינאי תקשורת ואינו מופיע במאגר, בקשו ממנו מספר רישיון והסבר. אם משהו עדיין לא מסתדר, אפשר לפנות למוקד של משרד הבריאות בטלפון 5400* או 08-6241010.[1]
כשהרישיון בסדר, השלב הבא הוא לבדוק התאמה: ניסיון עם קשיים דומים, מטרות ברורות ודרך למדוד התקדמות. המדריך לבחירת מטפל כולל גם עשר שאלות לשיחה הראשונה.
שאלות נפוצות
האם כל מטפל חייב רישיון ממשרד הבריאות?
לא. מי שמציג את עצמו כמרפא בעיסוק, כקלינאי תקשורת, כפיזיותרפיסט או כדיאטן חייב תעודה של משרד הבריאות, ופסיכולוג חייב להיות רשום בפנקס הפסיכולוגים. רופאים, כולל פסיכיאטרים, מופיעים גם הם במאגר של משרד הבריאות, ועובדים סוציאליים רשומים בפנקס נפרד של משרד הרווחה. לעומת זאת, "מטפל רגשי" ו"פסיכותרפיסט" הם כינויים ולא רישיון, וטיפול באמצעות אמנויות אינו מוסדר בחקיקה. במקרים כאלה שאלו מה המקצוע הבסיסי של המטפל ובדקו את הרישום בו.
לא מצאתי את המטפל במאגר. מה עושים?
קודם כול ודאו שבחרתם את המקצוע הנכון, ונסו לחפש לפי מספר הרישיון במקום לפי השם, כי השם יכול להיות רשום בכתיב אחר או בשם משפחה קודם. אם עדיין לא מצאתם, בקשו מהמטפל את מספר הרישיון ואת המקצוע שבו הוא רשום. עובדים סוציאליים מחפשים במאגר של משרד הרווחה ולא במאגר של משרד הבריאות. אם משהו עדיין לא מסתדר, אפשר לפנות למוקד של משרד הבריאות.
מה ההבדל בין סטטוס "פעיל" לסטטוס "פעיל מוגבל"?
בשני המקרים הרישיון בתוקף, אבל "פעיל מוגבל" אומר שחלות עליו מגבלות. אם נתקלתם בסטטוס כזה, שאלו את המטפל מה המגבלה והאם היא נוגעת לטיפול שאתם צריכים. סטטוסים כמו "בהתלייה", "התלייה לצמיתות" או "פג תוקף" הם סיבה לא להתחיל טיפול עד שהמצב מתברר, ואם צריך, לברר ישירות מול משרד הבריאות.
מה המשמעות של התג "רישיון מאומת" בקלינקות?
התג מופיע רק כשמספר הרישיון והשם שהמטפל מסר תואמים רישיון פעיל במאגר של משרד הבריאות. מטפלים בלי התג יכולים עדיין להופיע באתר, למשל כשלא נמסר מספר רישיון, כשהבדיקה עוד לא הושלמה או כשמדובר בכינוי שאין לו רישיון במשרד הבריאות. התג חוסך לכם עבודה, אבל תמיד אפשר לבדוק גם בעצמכם במאגר, בחינם ובתוך דקה.
האם תואר אקדמי מספיק כדי לעבוד כמרפאה בעיסוק או כפסיכולוג?
לא. בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת ובפיזיותרפיה צריך, מלבד התואר, גם הכשרה מעשית ועמידה בבחינות של משרד הבריאות כדי לקבל תעודה. פסיכולוג צריך להיות רשום בפנקס הפסיכולוגים, וכדי לתת טיפול פסיכותרפויטי הוא צריך להיות פסיכולוג מומחה, או מתמחה שעובד בפיקוח של פסיכולוג מומחה מדריך. לכן מה שקובע הוא הרישום במאגר, לא התעודה שתלויה על הקיר.
מקורות
- משרד הבריאות. מאגרי מידע של משרד הבריאות: עוסקים במקצועות בריאות. Accessed 30 Sep 2026.מאגר רשמילמקור (נפתח בחלון חדש)
- נבו. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח-2008 (נוסח עדכני נכון ל-19.02.2026). Accessed 30 Sep 2026.חקיקהלמקור (נפתח בחלון חדש)
- נבו. חוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996 (נוסח עדכני). Accessed 30 Sep 2026.חקיקהלמקור (נפתח בחלון חדש)
- נבו. חוק הפסיכולוגים, התשל״ז-1977 (נוסח עדכני). Accessed 30 Sep 2026.חקיקהלמקור (נפתח בחלון חדש)
- נבו. חוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו-1996 (נוסח עדכני). Accessed 30 Sep 2026.חקיקהלמקור (נפתח בחלון חדש)
- משרד הרווחה והביטחון החברתי. חיפוש במאגר עובדות ועובדים סוציאליים. Accessed 30 Sep 2026.מאגר רשמילמקור (נפתח בחלון חדש)
- הכנסת, מרכז המחקר והמידע. בלנק ר. שירותי הפסיכותרפיה במערכת הבריאות הציבורית בישראל בדגש על שירותי פסיכולוגיה. 16 במאי 2023. Accessed 30 Sep 2026.סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסתלמקור (נפתח בחלון חדש)
המידע במאמר נועד להעשרה כללית ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול של איש או אשת מקצוע מוסמכים. מצאתם טעות או מידע שהתעדכן? כתבו לנו ונבדוק.
