רגש ונפש

טיפול רגשי לילדים: סוגי טיפול, איך בוחרים ומה אומר המחקר

טיפול רגשי לילדים: מתי כדאי לפנות, מה ההבדל בין CBT, טיפול במשחק וטיפול באמנות, מה אומר המחקר, מי רשאי לטפל בישראל ואיך בוחרים מטפל מתאים.

  • עודכן ב־30 בספטמבר 2026
  • 7 דקות קריאה

נכתב ונערך על ידי צוות התוכן של קלינקות, על בסיס מחקרים ומקורות רשמיים · איך אנחנו כותבים

יד של ילד מסדרת דמויות עץ קטנות ליד בית משחק

בקצרה

  • טיפול רגשי לילדים הוא שם כללי לכמה גישות שונות, כמו CBT, טיפול במשחק, טיפול באמנות ועבודה עם ההורים, ולכל אחת בסיס מחקרי אחר.
  • ל-CBT בחרדה יש בסיס מחקרי רחב: בסקירת קוקריין, כמחצית מהילדים שטופלו כבר לא עמדו באבחנה העיקרית, לעומת פחות מחמישית בהמתנה.
  • לטיפול במשחק ולטיפול באמנות יש בסיס מחקרי מצומצם יותר, אם כי יש עדויות לתועלת, למשל כשההורים משתתפים בטיפול במשחק.
  • הקשר עם המטפל חשוב: מטא-אנליזה מצאה שאיכות הברית הטיפולית מנבאת את תוצאות הטיפול, בקשר קטן עד בינוני.
  • בישראל העיסוק בפסיכולוגיה מחייב רישיון, אבל מטפל רגשי אינו תואר מוסדר בחוק. כדאי לשאול על הכשרה, רישוי והדרכה.
תוכן העניינים
  1. מתי ילד צריך טיפול רגשי?
  2. אילו סוגי טיפול רגשי יש לילדים?
  3. כמה חשוב הקשר בין הילד למטפל?
  4. מי נותן טיפול רגשי לילדים בישראל?
  5. איך בוחרים מטפל או מטפלת רגשית לילד?
  6. טיפול רגשי לילדים דרך קופת החולים
  7. מתי לפנות לאיש מקצוע?

טיפול רגשי לילדים הוא שם כללי לכמה דרכי טיפול שונות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול במשחק, טיפול באמנות ועבודה עם ההורים. לכל אחת מהן בסיס מחקרי אחר, ובחירה טובה נשענת על שלוש שאלות: מה הקושי של הילד, מה אומר המחקר על הגישה, ועם איזה מטפל הילד ירגיש בנוח.

מתי ילד צריך טיפול רגשי?

קשיים רגשיים והתנהגותיים אצל ילדים שכיחים יותר ממה שנדמה. מטא-אנליזה של 41 מחקרים מ-27 מדינות העריכה שכ-13% מהילדים ובני הנוער עומדים בקריטריונים של הפרעה נפשית.[1] מבין הקבוצות העיקריות שנבדקו, השכיחות ביותר היו הפרעות חרדה (6.5%), ואחריהן הפרעות התנהגות (5.7%).[1]

לא כל קושי מחייב טיפול. ילדים עוברים תקופות של פחדים, עצב או התפרצויות, ורבות מהן חולפות מעצמן. טיפול רגשי יכול לעזור כשהקושי נמשך, מתעצם או מפריע לחיים. למשל:

  • חרדות ופחדים שגורמים להימנעות מבית הספר, משינה לבד או ממפגשים חברתיים.
  • קשיי התנהגות, כמו התפרצויות זעם, תוקפנות או מאבקים יומיומיים סביב גבולות.
  • הסתגלות לשינוי, כמו גירושין, מעבר דירה, עלייה, אח או אחות חדשים או מחלה במשפחה.
  • אחרי אירוע קשה או טראומטי, כמו אובדן, תאונה או חשיפה לאלימות.
  • קשיים חברתיים, בדידות או תחושה שהילד "לא שייך".
  • שינוי במצב הרוח, כמו עצב מתמשך, הסתגרות או אובדן עניין בדברים שהילד אהב.

אילו סוגי טיפול רגשי יש לילדים?

בקצרה, כך נראות הגישות המרכזיות. בהמשך נפרט מה המחקר אומר על כל אחת מהן.

גישה מה קורה בטיפול המחקר בקצרה
CBT לומדים את הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות ומתרגלים דרכי התמודדות ראיות לתועלת בחרדה, בהשוואה להמתנה[2]
טיפול במשחק המשחק משמש שפה לביטוי רגשות וחוויות מטא-אנליזה מצאה השפעה חיובית, על סמך מחקרים ותיקים[3]
טיפול באמנות יצירה, כמו ציור או חימר, כדרך לבטא ולעבד רגשות מחקר מוגבל, עם מעט ניסויים אקראיים[4]
עבודה עם ההורים ההורים לומדים דרכים חדשות להגיב ולתמוך ראיות לתועלת בינונית בקשיי התנהגות[5]

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים

CBT הוא טיפול מובנה וממוקד מטרות. הילד לומד לזהות מחשבות מפחידות, לבדוק אותן ולתרגל דרכי התמודדות. בחרדה, חלק מרכזי בטיפול הוא התמודדות הדרגתית עם מה שמפחיד, במקום הימנעות ממנו, ובחלק מהתוכניות גם ההורים משתתפים.[2]

לגבי חרדה, ל-CBT יש בסיס מחקרי רחב במיוחד. סקירת קוקריין מ-2020 כללה 87 מחקרים ויותר מ-5,900 ילדים ובני נוער עם הפרעות חרדה.[2] בסוף הטיפול, 49% מהילדים שקיבלו CBT כבר לא עמדו באבחנת החרדה העיקרית שלהם, לעומת 18% מהילדים שהיו ברשימת המתנה, ברמת ודאות בינונית.[2]

חשוב לדעת גם מה הסקירה לא מצאה: היו מעט עד לא ראיות לכך ש-CBT עדיף על טיפול רגיל או על טיפולים חלופיים, אבל הביטחון בממצא הזה מוגבל, כי ההשוואות האלה נבדקו במעט מחקרים ובאיכות נמוכה.[2] בנוסף, לא נמצא הבדל עקבי בתוצאות בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי.[2]

טיפול במשחק

אצל ילדים צעירים, משחק הוא לעיתים קרובות דרך טבעית יותר מדיבור לבטא את מה שעובר עליהם. בטיפול במשחק, המטפל משתמש במשחק כדי להבין את עולמו של הילד, לעזור לו לבטא רגשות ולהתמודד עם חוויות קשות.

מטא-אנליזה של 93 מחקרים מבוקרים מצאה שלטיפול במשחק יש השפעה חיובית בממוצע, בגודל של 0.8 סטיות תקן, שנחשב גדול.[3] ההשפעה הייתה גדולה יותר בגישות הומניסטיות, שמדגישות את הקשר הטיפולי ונותנות לילד להוביל, והגדולה ביותר כשההורים שותפו בטיפול.[3] הטיפול נמצא יעיל במידה דומה בגילים, במגדרים ובסוגי קשיים שונים.[3]

עם זאת, המחקרים שנכללו במטא-אנליזה פורסמו בין 1953 ל-2000, כך שהיא לא משקפת את המחקר של השנים האחרונות.[3] לכן נכון להתייחס לממצאים כמעודדים, אבל לא כהכרעה.

טיפול באמנות ובהבעה ויצירה

טיפול באמנות משתמש ביצירה, כמו ציור, פיסול או עבודה בחימר, כדרך לבטא ולעבד רגשות, לצד שיחה עם המטפל. באותה משפחה של טיפולים נמצאים גם טיפול במוזיקה, בתנועה ובדרמה. טיפול באמנות ניתן לעיתים קרובות במסגרות של בריאות הנפש לילדים ולנוער.[4]

המחקר כאן מוגבל יותר. סקירה שיטתית מ-2022 מצאה 17 מחקרים על טיפול באמנות בילדים עם קשיים נפשיים, אבל רבים מהם היו תיאורי מקרה או מחקרים קטנים ללא הקצאה אקראית, היו מעט ניסויים אקראיים ואף מחקר לא שוחזר.[4] החוקרים מצאו עדויות מסוימות לתועלת בילדים שחוו טראומה או שיש להם תסמינים של פוסט-טראומה.[4]

המשמעות: המחקר המועט לא אומר שהטיפול לא עוזר, אלא שקשה לדעת למי הוא מתאים ובאיזו מידה. לילד שמתקשה לדבר על רגשות, יצירה יכולה להיות דרך טבעית להתחיל.

עבודה עם ההורים והדרכת הורים

בגיל הצעיר, ובמיוחד בקשיי התנהגות, ההורים הם לא רק מלווים אלא חלק מרכזי מהטיפול. סקירת-על של 26 מטא-אנליזות מצאה שהתערבויות שמבוססות על ההורים משפרות בצורה בינונית את ההתנהגות של ילדים עד גיל 13 עם קשיי התנהגות מוחצנים, כמו התפרצויות ותוקפנות.[5] השיפור נשמר גם בבדיקות מעקב, אם כי התוצאות היו שונות מאוד בין המחקרים.[5]

הדרכת הורים יכולה להיות חלק מטיפול בילד, או מסלול טיפולי בפני עצמו. גם כשהילד גדל ורוצה פרטיות, מטפל טוב ימצא דרך לשתף אתכם במה שחשוב, בלי לפגוע באמון של הילד.

כמה חשוב הקשר בין הילד למטפל?

חשוב, גם אם הוא לא הכול. הברית הטיפולית היא תחושת השותפות והקשר בין המטופל למטפל, וההסכמה ביניהם על מה עובדים. מטא-אנליזה של 28 מחקרים, עם 2,419 ילדים ובני נוער, מצאה שאיכות הברית הטיפולית במהלך הטיפול קשורה לתוצאות שלו בהמשך.[6] גודל הקשר היה קטן עד בינוני, דומה למה שנמצא אצל מבוגרים, והוא השתנה לפי סוג הקושי, סוג הטיפול ומסגרת הטיפול.[6]

מה זה אומר עבורכם? קשר טוב לא מחליף שיטה מתאימה, אבל הוא סימן חשוב לכך שהטיפול בכיוון הנכון. אחרי כמה פגישות, שאלו את הילד איך הוא מרגיש עם המטפל, ושימו לב אם הוא הולך לפגישות בתחושה של ביטחון.

טיפ: קצת התנגדות בהתחלה היא טבעית. אבל אם אחרי כמה פגישות הילד עדיין לא מרגיש בנוח, זה נושא לגיטימי לשיחה עם המטפל, ולפעמים גם סיבה לשקול מטפל אחר.

מי נותן טיפול רגשי לילדים בישראל?

בישראל, "טיפול רגשי" יכול להינתן בידי אנשי מקצוע עם הכשרות שונות מאוד. חלק מהמקצועות האלה מוסדרים בחוק, וחלקם לא:

  • פסיכולוגים: העיסוק בפסיכולוגיה מוסדר בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977, ומחייב רישיון ממשרד הבריאות.[7] פסיכולוג שנותן טיפול פסיכולוגי צריך רישיון של פסיכולוג מומחה, למשל בפסיכולוגיה קלינית, חינוכית או התפתחותית, או מעמד של מתמחה בהתמחות פעילה.[7]
  • עובדים סוציאליים קליניים: הם חלק מהצוותים במרפאות לבריאות הנפש של ילדים ונוער.[8]
  • מטפלים באמנויות (בהבעה ויצירה): גם הם עובדים במרפאות האלה.[8] המקצוע אינו מוסדר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ומאז 2005 משרד הבריאות אינו מנפיק למטפלים באמנויות תעודות הכרה.[9] הצעת חוק להסדרת המקצוע עברה דיון מוקדם במליאה ב-2023, אבל לפי מאגר החקיקה של הכנסת היא עדיין בשלב הכנה לקריאה ראשונה.[9] ההכשרה האקדמית המקובלת בתחום היא תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות.[9]
  • "מטפל רגשי": זה שם כללי, לא תואר מקצועי מוסדר. לפי דברי ההסבר להצעת חוק מ-2022, חוק הפסיכולוגים קובע שפסיכולוג יכול לתת טיפול פסיכותרפויטי רק אם הוא פסיכולוג מומחה, אבל מלבד זאת אין בחוק הסדרה של הטיפול הפסיכותרפויטי, כולל תנאי הכשירות למי שנותן אותו.[10] ההצעה לא קודמה מעבר להנחתה על שולחן הכנסת.[10]

המשמעות המעשית: כשמישהו מציג את עצמו כמטפל רגשי, שאלו על ההשכלה, על ההכשרה בגישה שבה הוא עובד, על ההדרכה המקצועית שהוא מקבל ועל רישוי, אם יש. הסבר מפורט על ההבדלים תמצאו במאמר פסיכולוג, פסיכותרפיסט או מטפל רגשי: מה ההבדל?.

איך בוחרים מטפל או מטפלת רגשית לילד?

כמה צעדים שיעזרו לכם לבחור:

  1. הגדירו את הקושי: מה מדאיג אתכם, ממתי, ואיפה זה מופיע: בבית, בגן או בבית הספר.
  2. שאלו על הגישה: איזו גישה המטפל מציע לקושי הזה, ולמה. לחרדה, למשל, כדאי לשאול אם הוא עובד ב-CBT.
  3. בדקו הכשרה ורישוי: פסיכולוגים רשומים בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות,[7] ואיך בודקים רישיון מוסבר במדריך לבדיקת רישיון. אצל מטפלים אחרים, שאלו על התואר, על ההכשרה ועל ההדרכה.
  4. שאלו על מקומכם בטיפול: כמה פעמים תיפגשו עם המטפל, ומה תוכלו לעשות בבית.
  5. סכמו מטרות ונקודת בדיקה: איך תדעו שהטיפול עוזר, ומתי תעצרו יחד לבדוק.
  6. הקשיבו לילד: אחרי כמה פגישות, התחושה שלו חשובה.

עוד שאלות לשיחה הראשונה תמצאו במדריך לבחירת מטפל.

טיפול רגשי לילדים דרך קופת החולים

מאז יולי 2015 האחריות על שירותי בריאות הנפש נמצאת בידי קופות החולים.[8] לילדים ולבני נוער יש מרפאות קהילתיות ייעודיות לבריאות הנפש, וחלקן מיועדות לגיל הרך, עד גיל 6.[8] הצוות במרפאות רב-מקצועי: פסיכיאטרים של ילדים ונוער, פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים, אנשי מקצועות פרא-רפואיים ומרפאים בהבעה.[8]

בין אם אתם מבוטחים בכללית, במכבי, במאוחדת או בלאומית, הדרך דומה:[8]

  • איך פונים: דרך רופא המשפחה או מוקד הקופה. כדאי לבדוק מראש אם נדרשת הפניה או טופס 17.
  • כמה זה עולה: השירות ניתן ללא תשלום, למעט השתתפות עצמית במקרים מסוימים, למשל ביקור אצל פסיכיאטר, או טיפול אצל מטפלים עצמאיים שעובדים עם הקופה, לפי תעריפי הקופה ועד תקרה.
  • מה קורה בהתחלה: ראיון קליטה עם איש צוות, ואחריו תוכנית טיפול שנקבעת בהתאם לצרכים.

מתי לפנות לאיש מקצוע?

אם הקושי נמשך כמה שבועות, מתעצם, פוגע בתפקוד או גורם לילד סבל, זה הזמן להתייעץ. נקודות פתיחה טובות הן רופא הילדים, היועצת בבית הספר או מרפאת בריאות הנפש של הקופה. אפשר גם לפנות ישירות לאיש מקצוע באופן פרטי.

מתי לפנות: אם הילד מדבר על רצון למות, פוגע בעצמו או נמצא בסכנה, אל תחכו לתור. חדרי המיון הפסיכיאטריים פועלים בכל שעות היממה, והפנייה אליהם אינה כרוכה בתשלום.[8]

בקלינקות תוכלו לחפש פסיכולוגים ומטפלים רגשיים לפי אזור, לקרוא את הפרופיל של כל איש מקצוע ולבחור את מי שמתאים לילד ולכם.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם הילד צריך טיפול רגשי?

כדאי לשקול התייעצות כשקושי רגשי או התנהגותי נמשך כמה שבועות, פוגע בלימודים, בחברים, בשינה או באווירה בבית, או גורם לילד סבל ברור. גם שינוי חד בהתנהגות או אירוע קשה, כמו אובדן או טראומה, הם סיבה טובה לבדוק. אם הילד מדבר על רצון למות או פוגע בעצמו, אל תחכו ופנו מיד לחדר מיון.

מה ההבדל בין פסיכולוג למטפל רגשי?

פסיכולוג הוא בעל רישיון ממשרד הבריאות לפי חוק הפסיכולוגים, וכדי לתת טיפול פסיכולוגי נדרש רישיון של פסיכולוג מומחה או מעמד של מתמחה. מטפל רגשי הוא שם כללי שאינו מוגדר בחוק: כך עשויים לקרוא לעצמם מטפלים באמנויות, עובדים סוציאליים, וגם אנשים עם הכשרה קצרה בהרבה. לכן כדאי לשאול כל מטפל על ההשכלה, ההכשרה וההדרכה המקצועית שלו.

אפשר לקבל טיפול רגשי לילדים דרך קופת החולים, למשל בכללית?

כן. מאז יולי 2015 שירותי בריאות הנפש באחריות קופות החולים, בכל הקופות. לילדים ולבני נוער יש מרפאות ייעודיות לבריאות הנפש, ופונים אליהן דרך רופא המשפחה או מוקד הקופה. השירות ניתן ללא תשלום, למעט השתתפות עצמית במקרים מסוימים, כמו טיפול אצל מטפלים עצמאיים שעובדים עם הקופה. כדאי לברר מראש אם נדרשת הפניה או טופס 17.

כמה זמן נמשך טיפול רגשי לילד?

זה תלוי בגישה ובקושי. טיפולים ממוקדים, כמו CBT לחרדה, בנויים לרוב כתוכנית עם מטרות ברורות ומספר מפגשים מוגדר מראש, בעוד שטיפולים אחרים נמשכים לעיתים זמן רב יותר. בכל מקרה, כדאי לסכם עם המטפל על מטרות ועל נקודות בדיקה משותפות, כדי שתוכלו להעריך יחד אם יש התקדמות ומתי נכון לסיים.

האם ההורים משתתפים בטיפול הרגשי של הילד?

ברוב המקרים כן, בצורה כזו או אחרת. בגיל הצעיר ובקשיי התנהגות, עבודה עם ההורים היא לעיתים קרובות לב הטיפול, והמחקר תומך בה. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים, המטפל מאזן בין הצורך של הילד בפרטיות לבין שיתוף ההורים. כדאי לשאול כבר בפגישה הראשונה איך המטפל רואה את התפקיד שלכם ובאיזו תדירות תיפגשו.

מקורות

  1. Polanczyk GV, Salum GA, Sugaya LS, Caye A, Rohde LA. Annual research review: a meta-analysis of the worldwide prevalence of mental disorders in children and adolescents. J Child Psychol Psychiatry. 2015;56(3):345-65.מטא-אנליזה, 41 מחקרים מ-27 מדינותלמקור
  2. James AC, Reardon T, Soler A, James G, Creswell C. Cognitive behavioural therapy for anxiety disorders in children and adolescents. Cochrane Database Syst Rev. 2020;11(11):CD013162.סקירה שיטתית של קוקריין, 87 מחקריםלמקור
  3. Bratton SC, Ray D, Rhine T, Jones L. The efficacy of play therapy with children: a meta-analytic review of treatment outcomes. Prof Psychol Res Pr. 2005;36(4):376-90.מטא-אנליזה, 93 מחקרים מבוקריםלמקור
  4. Braito I, Rudd T, Buyuktaskin D, Ahmed M, Glancy C, Mulligan A. Review: systematic review of effectiveness of art psychotherapy in children with mental health disorders. Ir J Med Sci. 2022;191(3):1369-83.סקירה שיטתית, 17 מחקריםלמקור
  5. Mingebach T, Kamp-Becker I, Christiansen H, Weber L. Meta-meta-analysis on the effectiveness of parent-based interventions for the treatment of child externalizing behavior problems. PLoS One. 2018;13(9):e0202855.סקירת-על של 26 מטא-אנליזותלמקור
  6. Karver MS, De Nadai AS, Monahan M, Shirk SR. Meta-analysis of the prospective relation between alliance and outcome in child and adolescent psychotherapy. Psychotherapy (Chic). 2018;55(4):341-55.מטא-אנליזה, 28 מחקריםלמקור
  7. מייזל י, לוי ש. נתונים על רישוי עולים המבקשים לעסוק בפסיכולוגיה בישראל. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע; 2025.מרכז המחקר והמידע של הכנסתלמקור
  8. כל-זכות. מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער [אינטרנט]. ירושלים: כל-זכות; [עודכן 1 בספטמבר 2025; צוטט 30 בספטמבר 2026].כל זכותלמקור
  9. הכנסת. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אמנויות), התשפ״ג–2022 (פ/44/25). ירושלים: הכנסת; 2022.מאגר החקיקה הלאומי: נוסח ההצעה, דברי ההסבר וסטטוסלמקור
  10. הכנסת. הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – פסיכותרפיה), התשפ״ב–2022 (פ/4011/24). ירושלים: הכנסת; 2022.מאגר החקיקה הלאומי: נוסח ההצעה ודברי ההסברלמקור

המידע במאמר נועד להעשרה כללית ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול של איש או אשת מקצוע מוסמכים. מצאתם טעות או מידע שהתעדכן? כתבו לנו ונבדוק.